מייסא דאו

מייסה דאו המדהימה שייכת למשפחה המורחבת של ג׳נקשן 48 הלילה היא טסה עם תאמר סמר וסמך לפסטיבל הסרטים באודסה שם הסרט מקרין והם הולכים לתת הופעה משיריי הסרט על יד הים של אודסה 🙂 הסרט הזה הוא באמת של כולנו ככה שאני לא חייב לנסוע לכול הפסטיבלים ( צריך גם לעבוד) אז בהצלחה לתאמר מייסה סמך וסמר. נתן להם חיבוק בהקרנה של חמש בסינמטק ונשלח אותם

לארץ אבותינו אודסה 🙂 המשפחה של ג׳נקשן 48 היא מתנה הכי מדהימה שיכולתי לבקש

https://www.facebook.com/LondonKirsh10/videos/1044961138892550/

בעקבות

בעקבות ההגנה שהקהילה הגאה מקבלת ממנהיגי הציבור הימני בעקבות דבריו של הרב הסוטה,חשבתי איך צריך לפעול על פי הערכים שקיבלתי מבית אימא. מתוך ההבנה שלי את פועלה של אימי קיבלתי על עצמי תמיד תמיד לעמוד לצידו של כול מאבק של קבוצה נרדפת, מוחלשת או מושמצת. ככה היה עם המאבק הגאה שאימי מזוהה איתו גם בגלל שהיא אחראית מרכזית לביטול החוק נגד יחסים הומוסקסואליים וכך עם המאבק המזרחי, שכבר כילד למדתי על תמיכתה הגדולה בפנתרים השחורים ובמאבקה למען כפר שלם ושייח מוניס .
אולם כאשר אני רואה בישראל איך נציגי הציבור הימני נעמדים בצדק נגד הומופוביה של רב סוטה ואני רואה את ההתקפות שלהם הצודקות נגד גזענות אשכנזית אך במקביל אני רואה שאותם אנשים, לא רק שותקים, אלא מובילים את הגיזענות המילולית והפיסית נגד ערבים, אני מרגיש שכולנו חייבים לסמן את הערבים כקבוצה שונה לחלוטין במערך הגזעני בישראל. אי אפשר לומר יותר: ערבי, מזרחי, חרדי, להטב״תי ויוצא חבר העמים רק כי זה נישמע תקין פוליטי. בכול זאת החוויה המרכזית והמכוננת הישראלית, היא שמי שהוא יהודי הוא חלק מהשבט השליט. הומו והומופוב, מזרחי וגזען אשכנזי, נשים ושוביניסטים גברים. כול אלו נאבקים על ההון הסמבולי והממשי של אותו שבט וכולם מכירים בסיסמה של וועדת ביטון: עם אחד. זה נכון לארז ביטון כמו שזה נכון לדויד גרוסמן שמתנגד לסרבנות במאמרו בהארץ מאותה סיבה . לאומת זאת ישנם חמישים אחוז מהאוכלוסיה החיה תחת ריבונות של מדינת ישראל( עזה גם היא תחת הריבונות שלנו אוויר. ים וגבולות יבשה) כלומר הפלסטינים, הנמצאים בקטגוריה נפרדת לגמרי.
הם, כולל אזרחי ישראל (שהם חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני) , סובלים מגזענות ממוסדת ועממית מקיר לקיר, לא מתוך רצון לשלב אותם, או להתאים אותם לקונצנזוס הישראלי, אלא מתוך משאלת לב לאומית עמוקה להעלים אותם מעל פני האדמה, מי בכוח ומי בתחבולה, מי בעזרת שמים ומי מכוח האמונה, לכן אנחנו, המאמינים עדיין בערך המוזר שכול בני האדם שווים, גם המוחלשים וגם הפריוילגים ביננו היהודים הישראלים, חייבים לעמוד כתף אחת ללא היסוס להגנה וסולידריות מוחלטת עם הערבי החי בתוכנו ותחת שליטתינו. לא נשתף פעולה אם אף אחד המתיימר לפגוע בזכות הערבי לשיוויון בלי קשר כמה הוא אולי לוחם מזרחי לצדק או לוחם לשיוויון למען הקהילה הגאה .

ה19.7 ב17:00

הקרנת אקדמיה ראשונה ביום שלישי ה19.7 ב17:00 מרגש

“יא ריט (הלוואי), שיום אחד פשוט אוכל לעמוד מולך עירום וחלש ולומר לך שאני אוהב אותך” שר תאמר נפאר ב”ג’נקשן 48″.
התפילה הזו כנגד כל הסיכויים עומדת מאחורי כל האהבה שהשקענו בסרט.
אז חברות וחברי אקדמיה וגם סתם חברים קרובים נשמח לראותכם ביום שלישי הקרוב, 19.7, בשעה 17:00, סימנטק ת”א

n

הגיע

בראש המוסדות המרכזיים בישראל במימון המדינה ובתמיכתה המלאה עומדים אנשים ונשים, אשכנזים, חברי חבר העמים ומזרחים, שקוראים בריש גאליי לרצח שבויים ערבים, לאישור מוסרי של אינוס נשים לא יהודיות, לגירוש ערבים מאדמתם, לטיהור אתני , לרדיפת אירגוני זכויות אדם, להשתקת עדים לפישעי מלחמה לקיום פישעי מלחמה, לרדיפות של להטבת״ם ולביטול הדמוקרטיה, רובם תומכים בהוצאות להורג ללא משפט וברדיפת העדים לרצח , האנשים האלו כולם בעמדות כוח אמיתיות, לא מדומינות ולא סימליות. בין האנשים האלו אפשר למנות את ראש הממשלה את ראש האופוזיציה, את הרב הראשי הצבאי, את הרב של צפת, את לפיד, את שרת המשפטים, את שר החינוך, את שרת התרבות, את רבני ההתנחלויות ופרופסורים למוסר באוניברסיטה . האנשים האלו הם השולטים במדינה במוסדותיה ובכוחות הביטחון. שום דבר לא יכול להצדיק שום שיתוף פעולה אקטיבי איתם. לא מגדר ולא מוצא אתני ובטח לא קריאות של גזענים פתטים מהדור הישן שהם חסרי כול משמעות בסדר החדש. גם לא קידום אינטרסים פרטיקולריים כאלו ואחרים אפילו הם צודקים , החבורה הזאת הם גוף אורגני אחד מרושע חסר עקבות מניפולטיבי שחצה כול גבול מוסרי שאפשר לקחת בו חלק, יש רגע שחייבים להפסיק לשחק, אני חושב שהרגע הזה הגיע ,כשבראש העמדה המוסרית של הצבא עומד אדם עם ערכי מוסר של דע״ש אם לא למטה מיזה .

קראתי

קראתי את מאמרו של ניצן הורוביץ על הכחשת שיח הזהויות ונהיה לי עצוב. ניזכרתי גם בנאום של ארז ביטון בפרס ישראל והכחשת השיח הפלסטיני ונהיה לי עצוב. הרי לא מעניין אותי לכתוב על גידי אורשר ומירי רגב, את שניהם לא חיבבתי מעולם ושניהם זרים לעולמי האתי והאסתטי (בעיקר בקולנוע ) ועם שניהם לא אחלוק בריקדה . אולם ניצן הורוביץ וארז ביטון מענינים אותי הרבה יותר כי אל שניהם יש לי סימפטיה גדולה משניהם קיבלתי מתנות ( סימבוליות ) ושניהם ניראים לי אנשים שנילחמו למען הקהילה שלהם ושארצה לשתף את עצמי במאבקיהם . ושניהם ניכשלו להכיל את השיח האוניברסלי בתוך פוליטיקת הזהויות ההכרחית ולהבין שהיא הכרחית בגלל בגידת השיח האוניברסלי בעצמו. אז כרגע ניראה לי שכיהודי בישראל, המזרחית המשותפת ו/או הרשימה המשותפת הכי מייצגת את עולמי אבל לפעמים בא לי ללכלך את הידים ולתת ליוסי דהאן יד לשנות את מרצ מבפנים , זה הכי פרקטי שאני מצליח לחשוב על עצמי 🙂

Eid Mubarak

Eid Mubarak to all. so this weekend we have screenings in Yes Planet and Cinema City for the Eid. But the best place to be with us tonight is Nazareth. Please come to our film and the amazing show. Junction 48

13529039_10153906343778305_7726673055341328718_n

רדיו

אתמול התארחתי אצל טל השילוני ובדיעבד הבנתי שעברתי חוויה עמוקה שלא ציפיתי לה מתוכנית רדיו ביום קייץ חם. פשוט דרך בחירת השירים ניפרסה לי שוב הביוגרפיה שלי, זכרונות ילדות הסתדרו מתוך כאוס הזיכרון , מלאכת הרכבת פס הקול של חיי לימד אותי המון על עצמי, ובדרך ניזכרתי גם ברוחות הרפאים המלוות אותי בדרכים, על ארבעה מהן התעכבתי בתוכנית אתמול , מאיר אלקסלסי שהינו כאחים בלתי נפרדים כשגרתי בקירית שמונה והוא נהרג בדמי ימיו בתאונת ג’יפ בגולן והיינו שרים יחד את אהובה עוזרי בקולי קולות , חזי לסקלי שליווה את חיי התל אביבים באינטנסיביות נדירה וגסס מאיידס בביתנו והשאיר את חותמו השירית בנפשי לעד, גוליאנו מר
חמיס שפתח אותי לעולם היצירה הפלסטיני ובזכותו גם הסרט הזה יצא כמו שהו יצא , וכמובן אם הרוחות כולן אימא שלי שפתחה לי עולמות כול כך שונים ומשונים דרך מוזיקה שירה וספרות כי סבתא אידה הייתה זמרת מופלאה שסימנה את המוזיקה כחלק בלתי נפרד מחיינו הרוחניים. יהי זכרם ברוך

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2083144