ההתקפה

ההתקפה המטורפת והזדונית של כנסת ישראל ברגעים אלו על חנין זעובי, היא התקפה ברורה להוצאת אזרחי ישראל הפלסטינים מהחיים האזרחיים. ההתקפה עוזרת לנו להגדיר באופן פשוט מי הוא שמאל דמוקרטי בישראל ומי לא. מי שמגן הגנה מוחלטת על חנין הוא שמאל דמוקרטי מי שלא הוא ימין גזעני ומי שמגמגם הוא מרכז . כול השאר כבר ינבע מיזה.

לגבי פינוי השכונות

על פשעי המדינה נגד תושבי שכונת הארגזים אפשר ללמוד הרבה מוועדת הכנסת על כפר שלם 1982 !!! תיקראו את אימא שלי מדברת בוועדה , ותזהו שכבר אז אפשר ללמוד מי הפופוליסטים שרוכבים על גב הפריפריה, מדברים על הון סימבולי רק כדי לחזק את שלטון הגביר שיוכל להמשיך לשדוד הון ממשי . , ומי באמת לוחם אמת למען שיויון של הון ממשי וסימבולי גם יחד , איך אפשר להחזיר את אמות המידה של אימא שלי למרכז השיח הציבורי כאן ?
שולמית אלוני ז”ל- וועדת הכנסת 1982 כפר שלם
אני חושבת שהדרך שבה אנו מטפלים באנשים החיים בשכונות ומפנים ומעבירים אותם לשיכון מתאים יותר היא חרפה למדינת ישראל. לדוגמה – שכונת שיך-מוניס; שם קרו דברים דומים ושם גם אירע המקרה שתואר קודם, כיצד הרסו לזקנה ולעוד כמה משפחות את ביתם, על כל אשר היה בו. אנשים שבאו לגור בשיך-מוניס הם פליטי יפו מימי המלחמה. בתקופה זאת האדמה לא היתה של מדינה, האדמה לא היתה של מישהו. היה שם כפר ערבי. פינו אותם משם. הם היו שם לפני שהחליטו לבנות את קריית-האוניברסיטה. היום רוצים לבנות שם קריה גדולה. מה מציעים לאנשים האלה? זה שנים הם חיים בביתם, ויש להם הרגלים. הבית קטן, אבל יש לו פיסת קרקע, ופיסת הקרקע הזאת היא ערך נפשי-חברתי מדרגה ראשונה. מציעים להעתיק אותם למכלאה, כמו עדר, כולם יחד – לבית מידות. כיצד הם לא יתמרדו? כולם יחד, שמונים משפחות, ביניהן ארבעים זוגות צעירים שנולדו במקום, ואת כולם מציעים להעתיק למקום אחר.
מתמקחים אתם על כספים. מדוע לא יקבלו אנשים אלה את האפשרות לבחור לעצמם דירה בכל מקום שהם רוצים בו? מדוע הם מקבלים פיצויים במשורה ובצרות עין, הלוא הם עניים, וכך הם יישארו עניים עד סוף הימים. מדוע לא לתת להם פיצוי כמו שניתן בימית? הם חיים במקום ההוא הרבה יותר שנים. הם אזרחי מדינת ישראל. הם אפילו יהודים טובים. הם בוודאי גם מצביעי הליכוד. מדוע לא לתת להם פיצוי כזה, שיאפשר להם לבחור את הדירה היפה ביותר והטובה ביותר ולבנות להם עתיד אחר? בזה אנחנו חוסכים?
האם אדם שמקים לעצמו דירת יחיד משלו, גג וארבעה קירות, הוא שודד קרקעות?
ממי הוא שודד קרקעות? למה ניתנה קרקע הלאום? מינהל מקרקעי ישראל הוא כיום ספסר הקרקעות הגדול ביותר במדינת ישראל. במקום שהוא יוריד את מחיר הקרקע, הוא משווה את מחירי קרקע הלאום למחירים הנהוגים באותם 8% או 10% של קרקע פרטית שיש בשוק החופשי, ומוכר את קרקעות המדינה במחיר גבוה כדי לסחוט כספים מהציבור. הוא מספסר, ואף שאינו נותן את הקרקע לבעלות, הוא גובה מחירים עצומים. מה זה? כאשר אמרנו:
גאולה תיתנו לארץ, וקרקע לאום, האם זה היה רק בשביל מושבים, קיבוצים ובנקים? האם זה לא היה בשביל כל אדם ואדם שהגיע לארץ הזאת לבנות ולהיבנות בה? ממי שודדים את האדמות האלה?
אברהם כ”ץ-עוז (המערך):
———————-
מה פתאום את מדברת על קיבוצים ומושבים בדיון הזה?
שולמית אלוני (המערך):
———————
אמרתי: קיבוצים ומושבים, כי אין חילוקי דעות שיש לתת קרקע להתיישבות החקלאית, אך דמי החכירה שאתה משלם שם אינם עומדים בשום יחס למסחר שעושה מינהל מקרקעי ישראל עם היהודים בשטח העירוני. הטיעון שלי הוא, שהעניים האלה זכאים לזכויות בדיור בדיוק כפי שאתה זכאי להן, ואינני חושבת שיש סיבה שתחלוק עלי.
אברהם כ”ץ-עוז (המערך):
———————-
אינני חולק. את רק אומרת דברים ואינך מסבירה אותם.
שולמית אלוני (המערך):
———————
מינהל מקרקעי ישראל בנוי כך, שהוא מעדיף את ההתיישבות העובדת, ושם הוא מבין שיש לתת בשפע, ואילו אותם פועלים עירונים, סוחרים או בעלי דוכנים, אינם מעניינו.
אני רוצה שיתנו להם אותם תנאי דיור כפי שנותנים לטובים ביותר. לא אכפת לי שהם יתעשרו. ממה הם יתעשרו, מכך שיחיו ברווחה? מה איכפת לנו שאנשים אלה יעברו פעם אחת לגור במקום שבו הם רוצים לגור, ובתנאי לוקסוס? מדוע לא? הם מפונים מיפו, הם חיו שנים בעוני, הם ילדו את ילדיהם בעוני. האם הם שודדי קרקעות? של מי? האם האדמה הזאת אינה של כולם? האם היא לא נקנתה מפרוטה לפרוטה בשביל כולם? אינני רוצה בביטוי הזה: “שודדי קרקעות”. אני חושבת שיש לעשות שינוי טוטלי בגישה לגבי פינוי השכונות.

המלאך הכחול

פרס המלאך הכחול לסרט הטוב ביותר ג׳נקשן 48 ועוד מלאך כחול לשחקן הטוב ביותר תאמר נפאר. וסמר קופטי המהממת אוספת בשם כול הצוות המופלא שלנו עוד פרס ראשון בפסטיבל הסרטים של סלובקיה, המסר החשוב לנו כול כך בפרס הזה שלהבדיל מהפרסים של ברלין וטרייבקה כאן בסלובקיה לא ממש יודעים מי זה פלסטיני ומי זה ישראלי וגם לא ממש חשוב להם. חשוב להם שהסרט הכל כך לודאי שלנו מכיל איכויות אוניברסליות שנוגעות לכול כך הרבה אנשים ממדינות כה שונות. תודה תאמר וסמר ותודה לכל הצוות המהמם של הסרט שלנו, הסרט עדיין משחק בסינמה סיטי ויס פלאנט לכו לראות !!13509122_10153878026328305_8846367692581692912_n 13510881_10153877989883305_8423023962852120975_n

אמנות/ נאמנות

לצערי כמעט תמיד היתה נאמנות סמויה של רוב יוצרי המדינה לערכי המדינה. היצירה הישראלית סימנה ברובה המכריע את קווי המתאר של המותר והאסור בשיח הישראלי, ייצרה מיצג שווא של פלורליזם תרבותי וכך עזרה למצב את ההגמוניה היהודית כאפשרות ריאלית יחידה. סטטוס האמן כאיש מרדן מעניקה הרבה פעמים ליוצרים תחושה של רדיקליות, בלי לסכן את מטעמי השלטון והחנופה לכוח מעמד המשרת את שני הצדדים היטב . באה מירי רגב וסימנה בברור את הפער הבילתי ניתן לגישור בין נאמנות לאמנות לנאמנות למדינה. מתנה נתנו לנו שרת התרבות ושר החינוך, הם לימדו אותנו שנאמנות לאמנות יכולה להיות סוג של התנגדות, ולכן אמנות במיטבה היא לא רק התנגדות במיטבה אלא גם עשויה להציע אפשרות להווה אחר.

ג׳נקשן 48 היום ומחר בסינמטק וכול הזמן בסינמה סיטי גלילות ויס פלנט חיפה

פעם

פעם ראשונה כטרגדיה פעם שניה כפארסה פעם שלישית גלידה.

״נאומי יעלון וברק בכנס הרצליה סיפקו לישראל את מה שחסר לה בשלוש השנים האחרונות – אופוזיציה.
ברק רביד״
מתוך מותק העיתונאים התכווצו

עכשיו

עכשיו הסרט שלנו בתל אביב! בתרגום גם לאנגלית ! ובחינם לחברי אקדמיה רשומים !
לכול ידידיי התל אביבים שעצלנותם המפורסמת מנעה מהם להגיע לסינמה סיטי לראות את ג׳נקשן 48. יש 3 הקרנות רצופות בסינמטק בתל אביב. אתם חייבים לעשות טובה לעצמכם וללכת לסרט ולעשות לנו טובה ולשתף באינפורמציה הזאת את כול מי שאתם ואתן מכירות , אם האולמות יהיו מלאים הסרט ימשיך לחיות בתל אביב אם לא, אז הוא יחיה רק בעולם ובסינמה סיטי 🙂 לאחר שהערבים, הברלינאים הניו יורקים ואתמול גם הסיציליאנים נהרו בהמוניהם לסרט ועפו עליו, עכשיו תורכם בואו המליצו והפיצו

13415544_10208635122928408_8148067419216079275_o

היה מרגש

היה מרגש אתמול בשדרות, המון תודה לפסטיבל קולנוע דרום ולאנשיו המדהימות ומדהימים ולצופים שהציפו אותי באהבה אחרי הסרט. ולמרות השעה המאוחרת עוד עשינו שאלות ותשובות ב2:30 לפנות בוקר. ממש תלמידים חכמים

סמר קופטי

הזמן של סמר

סמר קופטי בכתבה מרגשת על החוויה שלה כיוצרת, כשחקנית, כאישה פלסטינית, כאדם, כחבר וכחלק מהמשפחה המדהימה שהקמנו לנו בג׳נקשן 48. רציתי לומר לך שמה זה אני מבסוט שבחרתי בך לשחק את מנאר , אבל לפעמים ניראה לי שמנאר פשוט בחרה בך, יאללה תיקראו מה יש לסמר לומר ובואו לסרט, או בואו שוב לסרט