יצאתי למצא אפרסק

כבר 30 שנה ויותר אני חי בתל אביב סביב שוק הכרמל, ככה שאולי שוק הכרמל זה המקום היציב ביותר בחיי. בסרט הראשון שעזרתי בו, סרט לילה של גור הלר רצתי עם תאורה אחרי איבגי הרוכב על אופנוע עם סירה קשור באזיקים לנער ערבי במורד שוק הכרמל הריק. אז כמו תמיד כשאני מחליט לרזות אני מגיע לשוק בשעותיו האחרונות, לאו דווקא כדי לחסוך כסף, אלא כדי להתייעץ עם המוכרים על האפרסק שלי. וככה צעדתי עם אפרסקים קשים ותמרים טריים ודובדבנים כמעט שחורים בדרכי הביתה רק כדי להזכר שלמרות קשר ארוך השנים שלי עם השוק עדיין אין לי שמץ של מושג איך בוחרים פירות .לכן בביטחון מופרז נעצרתי בבסטה אצל מעוז להשוויץ לפניו בבחירת האפרסקים שלי ולבחון את תגובתו. מעוז בחן בקפידה את אפרסק הדייטה שלי, בצע אותו ביד אחת והתרשם במיוחד ממתיקותו וכתמורה לאפרסק המופלא שהענקתי לו , הוא השקה אותי חצי בקבוק יין לבן משובח והאכיל אותי במוס שוקולד שתהילתו יצאה מקצה הארץ עד קצהה. כך פסעתי לי לביתי שבשוק בצאלאל הסמוך מתנדנד וטוב לבב, מהרהר ביני לביני איך זה שיצאתי לפני 3 שעות למצא אפרסק ומצאתי מלוכה.
אז אחרי שהקראתי לבת שלי
את הפוסט היא שלחה לי את הציטוט הזה של קפקא

11214207_10153111111253305_3444665407582097988_n (1)

In my defense

אין לי מושג למה דווקא פרדי מרקורי מכול המתים פתח לי את השער, אבל פתאום כאילו נפתחו השמים או משהו כזה וכול המתים שלי נפלו עלי באחת, או בעצם לא נפלו אלא פעלו יותר בפרקטיקה של מת מביא מת
פרדי קרא לחזי לסקלי שהאיידס לקח אותו והוא עצמו בא מתשוקה אין סופית לעץ הדעת חיים או דעת/חיים. חזי שכפה על המילים והגוף להיות אחד.
וחזי הביא את חסן חוראני היפה שברח מרמאללה עם אחיינו רק כדי לשחות בים של יפו. הוא טבע מאהבת החיים ממש כשניסה להציל את אחיינו הקטן מהים הסוער בו הם שקעו יחד אחוזים זה בזה, שהידים של החיים.
וחסן הביא את השהיד ג׳וליאנו מר חמיס שנירצח בגלל אהבה יתרה לאמנות וצדק, הוא עצמו היה עודפות של חסד רדיקלי שעולמנו לא יכול להכיל .
וג׳ול קרא לרות שטיין שבאה מחסד מופלא. היא שלימדה אותי לאחוז בציצית ראשי ולמשוך את עצמי ממעמקים. וכך בזמן קבלת הפרס דמם מוחה באולם כאילו שהצניעות שלה לא יכלה להכיל אותו,
ורות קראה למאיר אלקסלסי שתמיד מופיע ונעלם במעורפל, נשמה תאומה מהצפון, שנה לא ניפרדנו זה מיזה עד שהצבא לקח אותו ובזיכרון נישאר גוף דק ורוקד הולך ונעלם בערפל השיכחה.
ומאיר קרא לאבי הבירוקרט הגדול שנאמנות למשפחה ולמדינה היא הגשמת מושג האהבה והוא הלך משיברון לב ומחלה קשה ורק בערוב ימיו פעם אחת בכה מרוב חולשה. ואני חיבקתי אותו לחיקי.
ואבא קרא לסבא דויד האהוב מכול אדם שעלה על אוטובוס עם כליי הנגרות שלו (עשה לו כליי גולה) ונימצא מת בתחנה הסופית של זיכרון יעקוב ופתק בחולצתו: אם תימצאו אותי אנא צרו קשר עם ביתי חברת הכנסת שולמית אלוני. והנה אימי הלכה ומצאה כבר את אביה שישב וחיכה לה בחצר האם הגדולה .
יהי זיכרם של כול מתיי ברוך וגם של פרדי מרקורי השוער הנדיב.e
http://youtu.be/44eEOAEC5z8

״התרבות״

״התרבות״ היא הכבלים של האמן והאמן הוא אוייב התרבות. ברור שהם מזינים זה את זו, אך כששניהם מבלים יותר מידי יחד נוצרת שחיתות תרבותית ואף גרוע מיזה: אמנות משעממת

10478206_10153086972148305_1171074017228910047_n

Radical grace

A black man doesn’t necessarily always speak the truth. But when a black man speaks the truth in our times, no white man can speak it so truthfully. Maybe this is where universal values and politics of identity can meet. We call it radical grace.

Captureo

אנטי-אדיפוס או קדיש לשולמית

אנטי-אדיפוס או קדיש לשולמית
מחזה/וידאו, בימוי וכתיבה: אודי אלוני
בכורה עולמית ; פסטיבל שילר, מנהיים יוני 2015
שחקנים: איתי טיראן, תאמר נפאר, אודי אלוני , סלאבוי זיזק
מוזיקה מקורית : איתמר ציגלר
מצלמה מקורית : אסף סודרי
עיצוב במה : פלוריאן אתי
דרמטוגית : שלומציון קינן
תופים מקוריים : תמיר מוסקט
עריכת וידאו : דרור רשף

מפיקים : רוג׳ה חליף שרה קמנס
עזרה בחשיבה גרמנית : יו יו, נורה האק
וידיואים מבית אימא:
צילום : אסף סודרי אמנון זלייט הפקה: עדי גולן ביכנפו שירה ולחן : שי צברי כינור: איומי פול עיבוד מוזיקלי וגיטרה : איתמר ציגלר. עזרה : רן בכור אביבה צימרמן

11391317_10153096528868305_3259113818423900791_n

הגוף והשפה שלי

דו לאומיות היא לא אתיקה – היא פשוט הגוף והשפה שלי הייתם אמיתיים , ומדהימים ברמות רספקט .

Alain Badiou wrote that there are only bodies and languages, and there is also truth. Binationalism is not an ethic; it’s my language and my body.

11031079_10153084602618305_5637054523624879250_n

רק חיכיתי

רק חיכיתי לרגע הזה שעמוס עוז ובוז’י יתגייסו גם הם להגן על כבודה של מירי רגב. מי כמוהם תמיד מבינים את רוח הזמן באיחור קוליסאי. הקיצור אין חדש תחת השמש, יהודים ישראלים מתייצבים להם בשני מחנות יריבים עלק , מפעילים ומשליכים זה על זו תקינות פוליטית רק כדי שבסופו של יום יוכלו שוב לגזול את כיבשת הרש הפלסטינית ובדרך לחסל להם מרכזי חינוך ותרבות ואולי להספיק לעשות איזה פרוגרום או שניים . לא סתם זיזק טוען שבהרבה פעמים התקינות הפוליטית היא מבנה העומק המאפשר את עליית הפשיזים.

Anti-Oedipus or: Kaddish to Shulamit

Four charismatic forces –philosopher Slavoj Zizek, actor Itay Tiran, rapper Tamer Nafar, and the earthly spirit of my mother– will perform on one stage on June 17th, 19:30 German time. I’m thrilled that my amazing and talented friends have joined the exciting journey of producing a new video/play Anti-Oedipus or Kaddish for Shulamit, the piece chosen for the house production of this year’s Schiller festival in Mannheim, Germany. The four forces will be accompanied by the unmatched composer Itamar Ziegler, the cinematographer with divine focus Assaf Soudry, the soul-singer Shai Tsabari, the ruthless drummer Tamir Muskat and the angelic violinist Ayumi Paul in a duel over the eternal trinity: philosophy-politics-art, otherwise know as Daddy/Mommy/Me.
Details and credits (in German)

11401247_10153068051063305_1567055316722360465_n